הסטוריון
בוחרים להצליח בבחינות הבגרות בהסטוריה
עיקרי האידיאולוגיה הנאצית
המצע האידיאולוגי של המפלגה הנאצית (שמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הנציונל-סוציאליסטית – NSDAP) פורסם בפברואר 1920. המצע כלל שלוש נקודות מרכזיות:
1. איחוד גרמניה הגדולה (גרמניה ואוסטריה)
2.ביטול הסכמי ורסיי
3. אזרחי גרמניה הם רק אלו הנמנים על חברי קהילת ה"פולק" (כאשר יהודים וסלאבים, כאמור, אינם נכללים).
ההצדקות לסעיפי המצע הפוליטי נבעו מהסתמכות על האידיאולוגיה הנאצית כפי שפורטה והוסברה ב"מיין קמפף", ספרו של אדולף היטלר. "מיין קמפף" היה מסמך יוצא דופן. ספר עב-כרס (782 עמודים), מבולבל וקשה לקריאה, אך נמצאו בו כל רעיונותיו המרכזיים של היטלר, ואף פורטה תוכניתו להגשימם:
הגזע הארי היה מאז ומעולם גזע אדונים: "כל התרבות האנושית, כל תוצאות האמנות, המדע והטכנולוגיה שאנו רואים לפנינו כיום הן כמעט אך ורק פרי ייצורו של הארי... הוא בלבד היה המייסד של כל האנושות הגבוהה יותר ועל כן מייצג את האב-טיפוס של כל מה שאנו מבינים במלה 'אדם'." והגזע הארי הגיע למעלה זו מתוך מלחמה מתמדת בגזעים הנחותים ממנו; למעשה, הצלחתו במלחמה זו היא הוכחת עליונותו והצדקתה, ברוח הדרוויניזם החברתי: "אין זה מקרה שהתרבויות הראשונות קמו במקומות אשר בהם הארי, בהתנגשויותיו עם אנשים נחותים ממנו, שעבדם וכפפם לרצונו... כל זמן שקיים בידו באכזריות את עמדת האדונים, לא זו בלבד שנשאר אדון, אלא גם היה שומר התרבות ומטפחה."
על רקע זה עוסק הספר במושג ה"פולק" (Volk), מונח מרכזי אך קשה לתרגום: לא רק עם, או אומה, אלא גם קהילה מאוחדת בזיקתה לדם ולאדמה. הפילוסופיה הפולקיסטית "מרגישה עצמה מחויבת לעשות למען נצחון הטובים והחזקים יותר, ודורשת כניעת החלש והנחות בהתאם לרצון הנצחי השליט בתבל." כיוון שכך, "המדינה הפולקיסטית... צריכה להעמיד את הגזע במרכז חייה. עליה לדאוג שיהיה טהור... עליה לתת דעתה לכך שרק הבריאים יולידו ילדים." ועוד, המדינה הפולקיסטית אינה יכולה להתנהל בדרך הדמוקרטית; את מקומה של זו צריך לתפוס עקרון המנהיג: "אין צורך בהחלטות רוב, אלא רק באנשים אחראים... ההחלטה תיעשה על-ידי איש אחד... רק לו בלבד הסמכות והזכות לצוות."היטלר גרס כי המדינה צריכה להיות זהה עם ה"פולק" והגזע ושתכליתה היחידה היא להגן על הטוהר הביולוגי של בניה.
המטרה החשובה ביותר של המדינה הפולקיסטית הארית, דהיינו גרמניה, היא הגדלת "מרחב המחיה" של העם הגרמני, על ידי התפשטות מזרחה. "רק מרחב מספיק כל צרכו על האדמה הזאת מבטיח לאומה חופש קיום. [התנועה הנאצית חייבת] למצוא אומץ ולגייס את עמנו ואת כוחו למען התקדם בדרך אשר תביא את העם הזה ממרחב-מחייתו המוגבל הנוכחי אל אדמה וקרקע חדשות. ... מה שלא ישיגו דרכי-ידידות, יהיה על האגרוף לקחת." וממי? "אנו יכולים בראש וראשונה לחשוב רק על רוסיה ועל מדינות הגבול הווסאליות שלה."
רבים מעמודי ספרו של היטלר יוחדו להשתלחויות אנטישמיות: היהודים תוארו בפי היטלר כתת-אדם, כטפילים הרסניים וכאויביו הנצחיים של הגזע הארי. הוא סיפר כיצד ראה יהודים לראשונה, בבואו לווינה: "בכל מקום שבאתי, התחלתי לראות יהודים, וככל שהרביתי לראות, כן נבדלים נעשו בעיני משאר בני אדם." עד מהרה עמד על "הכתם המוסרי של 'העם הנבחר' הזה... האם היתה איזו צורה של זוהמה, הפקרות... בלי שלפחות יהודי אחד יהיה מעורב בה? אם תחתוך אפילו בזהירות במורסה כזאת תמצא, כתולעת בגוויה מרקיבה, לעתים קרובות מופתע מחמת האור הפתאומי -- יהודון!" וכך "התחלתי לשנוא אותם... בשבילי היתה זו התקופה של ההתעוררות הרוחנית הגדולה ביותר שפקדה אותי אי-פעם. חדלתי להיות קוסמופוליטן רפה-רגליים ונעשיתי אנטישמי."
היהודים נתפשו כגזע טפילי, אויב ביולוגי של האומה הארית. מכיוון שהמאבק על מרחב המחייה ומרחב הקיום הינו נושא מרכזי באידיאולוגיה הנאצית, העובדה כי היהודים היו חסרי טריטוריה לאומית משלהם – הם נתפסו כטפילים על גופן של אומות בעלות טריטוריה. תפישה זו הובילה למסקנה כי לשם שמירת טוהר הגזע וההיגיינה שלו יש לסלק את היהודים מגוף הפולק הארי. כדי לבסס את האידיאולוגיה ובמטרה להוכיח את עליונות הגזע הארי הוקמו מכוני מחקר מדעיים כמו מכון אננרבה.
המנהיג היחיד, הפיהרר: רבים מבני האומה הגרמנית חיפשו מזור לגאוותם הפגועה לאור התבוסה המשפילה במלחמת העולם הראשונה. הכמיהה ל"מושיע" שיושיע את העם ממצבו המחפיר טשטשה את חושי הביקורת והספקנות של אינטלקטואלים רבים, וכך נפתח צוהר לפולחן של המנהיג, פולחן הפיהרר.
הפיהרר הוא "האדם הגדול" המגלם בהווייתו שת "רוח התקופה". ראייה זו נובעת מתפישה בה המיעוט המוכשר הוא זה שמעצב ושולט בתהליך ההיסטורי ולא הרוב הנבער. פולחן האישיות של ההמון הגרמני כלפי המנהיג, שגבל בהאלהה שלו, פרח ושגשג: נכתבו עליו שירים, רחובות וכיכרות נקראו על שמו, ותעשיית קיטש שלמה פרחה: תמונות, תבליטים, גלויות דואר, פסלונים, תגים וכיו"ב. נוצרו ימי-חג חדשים כ"יום היטלר" לציון יום הולדתו ו"יום האם הגרמנייה" לציון יום הולדתה של אמו של היטלר ועוד. היטלר הפיהרר הפך לסמל של ההאחדות הלאומית ולא נתפס רק כמנהיג של מפלגה.




הסטוריון הוא מאגר הסיכומים לבגרות בהסטוריה א - ב בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך ולמיקוד החומר לבגרות.


הסטוריון הוא מאגר הסיכומים לבגרות בהסטוריה א - ב בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך ולמיקוד החומר לבגרות.