בתהליך שנמשך למעלה ממאה וחמישים שנה, בין השנים 1750  ל 1920 צמחה באירופה הלאומיות, תפיסה אידיאולוגית מהפכנית שהחליפה בהדרגה את "הסדר הישן".תפיסה זו דגלה בחתירה לעצמאות של העמים השונים ושחרורם מכיבוש זר.

החזון שעמד מאחורי רעיון הלאומיות היה רעיונות הנאורות של הוגי הדעות של תנועת ההשכלה. על פי תפיסה זו יש לבנות סדר חברתי - מדיני חדש אשר יהיה מבוסס על ריבונות העם, חירות האדם וזכויותיו הטבעיות. על פי תפיסה זו זכותם של בני האדם להגדיר את עצמם כעם על בסיס מאפיינים משותפים: שפה, טריטוריה, תרבות, דת ורעיונות משותפים, להשתחרר משלטון זר השולל את זכויות העם ולשאוף לעצמאות מדינית. 

המהפכה הצרפתית שהחלה במאי 1789 שימשה כהשראה למימוש רעיונות ההשכלה. בעקבות המהפכה הצרפתית ייצגה האסיפה הלאומית את כל העם והצהרת זכויות אדם והאזרח קבעה כי כל בני האדם שווים וחופשיים, בעלי זכויות טבעיות וכי העם הוא הריבון ולא המלך. רעיונות המהפכה שהופצו ברחבי אירופה  בין היתר על ידי נפוליאון שימשו כהשראה לתפיסה כי העם הוא הריבון ולא המלך המקומי או מלך זר.

המהפכה התעשייתית שהתחוללה באירופה במהלך המאה התשע עשרה השפיעה אף היא על  הפצת רעיון הלאומיות. במסגרת המהפכה התעשייתית נסללה בכל רחבי אירופה רשת מסילות ברזל שהלכה והתפתחה ותנועת רכבות הקיטור איפשרה להעביר רעיונות וידיעות בכל רחבי אירופה, כולל את רעיון הלאומיות. במקביל, בתקופה זו הלכה והתפתחה תרבות ההמונים ובכלל זאת החינוך הממלכתי שהביא להגברת ידע קרוא וכתוב בקרב ההמונים. כך התאפשרה הפצת רעיונות ודעות באמצעות העיתונות שהתפתחה במידה ניכרת באותה עת בעקבות תהליך זה. כך נחשפו ההמונים ונשבו אחר רעיונות הנאורות ובכלל זאת לזכות להגדרה עצמית והשאיפה לעצמאות מדינית, לאיחוד לאומי ולשחרור מכיבוש זר.

בעקבות המהפכה התעשייתית רבים עזבו את החקלאות לטובת התעשייה והחל תהליך של עיור מואץ.  הכפרי שהיגר אל העיר הגדולה ניתק מבני משפחתו והמסגרת הקהילתית הקטנה והתומכת ומצא עצמו בחברה עירונית גדולה ומנוכרת. על רקע הניתוק מהכפר והצורך למצוא שייכות חדשה הפכה הלאומית למסגרת שייכות חלופית עבור רבים מהמהגרים אל הערים הגדולות, לצד מסגרות חלופיות נוספות ובראשן הסוציאליזם - תנועת הפועלים.

פועל יוצא נוסף של רעיונות הנאורות היתה מימוש הרעיון שהאדם הוא ייצור תבוני שצריך להתבונן בדברים על פי ההגיון בלבד ולא על פי הרגש והאמונה הדתית ומכאן הלך והתפתח בעיקר בקרב המשכילים העירוניים תהליך החילון. אולם בעקבות נטישת אורח החיים הדתי חיפשו המשכילים החילוניים מסגרת חלופית ומצאו אותה ברעיונות הלאומיות.

במקביל לכך, הושפעו התנועות הלאומיות שהחלו להתפתח ברחבי אירופה מרעיונות התנועה הרומנטית. תנועה זו היתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה באירופה משלהי המאה ה - 18 כתגובת נגד לתנועת ההשכלה. בניגוד לתפיסה האוניברסאלית של  האדם האוניברסאלית על ידי אנשי ההשכלה הדגישה התנועה הרומנטית את הייחודיות החד פעמית שבאדם או באומה שלמה. כאשר הוכח הרעיון על אומה שלמה הודגשו המאפיינים הייחודיים של כל אומה: מסורות עממיות, סיפורי גיבורים ומיתוסים מרגשים ככלי לחינוך ועיצוב הזהות והמורשת ההסטורית בקרב קבוצות שונות. כך תרמה גם התנועה הרומנטית להתפתחות רעיון הלאומיות ולהפצתו בקרב ההמונים ברחבי אירופה.

שילוב של שורה של גורמים: רעיונות הנאורות, המהפכה הצרפתית, המהפכה התעשייתית, תהליך העיור המואץ, תהליך החילון ורעיונות התנועה הרומנטית הוא שהוביל להתפתחות רעיון הלאומיות ולהפיכתו לאחד מסימני ההיכר הבולטים של המאה התשע עשרה ושל העת החדשה בכלל.

  

​

​

​

​

​